פסק-דין בתיק ב"ל 45982-05-11

1.         בתאריך 4.4.11, החליט הנתבע להפחית מגובה גימלת הבטחת ההכנסה אותה מקבל התובע, את ההכנסה הרעיונית משווי הדירה שבקומה הראשונה (מעל דירת התובע), בגוש 19287, חלקה 49.

במכתבו של הנתבע אל התובע צוין, כי ככל שהתובע מעוניין שהנתבע יערוך חישוב מחודש, עליו לדאוג ולהעביר את הדירה הרלוונטית על שם הבן, ולהמציא אישור מס רכוש על העברה.

כנגד החלטה זו של הנתבע, הוגשה התביעה בתיק שלפנינו.

בכתב התביעה טען התובע, כי אינו מחזיק בקרקע, או בדירה מעבר לדירת מגוריו, ואלה אינם רשומים על שמו, או על שם אישתו, וכל שהוא מחזיק, הינה דירת המגורים שלו, בשטח של 146 מ"ר.

למעשה, די בהודאה של התובע בסעיף 7 לכתב התביעה, על כך שהוא מחזיק בדירת מגורים בשטח של 146 מ"ר, הכוללת בהתאם להיתר הבניה, הן את הדירה בקומה הראשונה (דירה בת 3 חדרים, מטבח שירותים ומרפסת), והן את קומת הקרקע שבמקור נבנתה לצורך מחסן ומקלט, כדי לדחות את תביעתו, ויש באמור בכתב התביעה משום הודאה, שכל שטח שתי הקומות, הינו של התובע.

2.         הנתבע בכתב הגנתו אישר, כי החליט להפחית מגובה גימלת הבטחת ההכנסה אותה מקבל התובע סכום של 2,333 ש"ח, בגין הכנסה רעיונית מהדירה בקומת הקרקע (שהינה למעשה קומה א', מעל דירת התובע), אשר נבנתה ע"י התובע, ואשר בנו נאשד עבר להתגורר בה.

המדובר בדירה המוערכת בשווי של 350,000 ש"ח.

הנתבע הדגיש בכתב ההגנה, כי בנו של התובע נאשד, התחתן בחודש 5/10, והחל לשלם ארנונה לעירייה עבור דירה זו בחודש 1/2010.

            הדירה לא הועברה על שם הבן נאשד ברישומי מס רכוש, ואף לא חלפו 5 שנים מיום העברת החזקה בדירה לבן נאשד.

3.         התובע הגיש בעבר תביעה לבית הדין בתיק בל 1896/05, אשר התנהלה לפני כב' השופטת סמיר עמאר.

            בפסק דינו של מותב בראשות השופטת סמיר עמאר נקבעו הממצאים הבאים:

א.        בית מגוריו של התובע ממוקדם על גבי חלקה 49 בגוש 19287, בסכנין. חלקה זו רשומה בטאבו ע"ש אביו המנוח של התובע, מר מוחמד מחמוד טרביה (להלן-הסבא).

ב.         הסבא נפטר ב -28.5.01 והניח אחריו 8 ילדים (4 בנים ו- 4 בנות). הסב לא השאיר צוואה ולתיק בית הדין, אף לא הומצא צו ירושה.

ג.         הסב התיר לתובע להקים את ביתו על החלקה שבבעלות הסב.

            התובע הוציא היתר בניה בתאריך 25.5.75 ובנה על החלקה שרשומה על שם הסב את דירת המגורים שלו שכללה קומה א' ובה 3 חדרים מטבח ומרפסת וכן מחסן ומקלט בקומת מתחת לדירת המגורים, בשטח של כ  - 50 מ"ר.

            התובע החל להתגורר בדירה שבנה על חלקת הסב בשנת 1976.

ד.         פסק דין בתיק בל 1896/05 מתייחס לכך שעל גג דירת התובע, הקימו שני בניו שאדי ופאדי את דירותיהם, והם מתגוררים בדירות אלה.

שאדי מתגורר בדירה משנת 2000 ומשלם ארנונה משנת 2003; פאדי מתגורר בדירה משנת 2002.

בפסק דין של מותב בראשות השופטת סמיר עמאר, נקבע, כי הסבא הוא זה שנתן להם את הזכות לבנות דירותיהם, בסוף שנות ה-90, בעודו בחיים.